יותר מחמש מאות שנה אחרי גירוש יהודי ספרד, זו אכן זכות, לחזור ולשוטט ברחובות הרובע היהודי שבעיר גירונה ולחוש בניחוחות העבר המגיעים לעברנו בשקט מכל עבר. אם תעצמו עיניים תמצליחו לדמיין כי השנה היא 1480, 12 שנים לפני גירוש היהודים מספרד, ולהקשיב להמולת הרחוב ולשיחות של העוברים ושבים בו: פרוונים, אורגים, רופאים, סוחרים, קהילה שלמה שתחווה על בשרה את חורבן המשגשג.

סיפורה של הקהילה, מן העשירות ויצירתיות ביותר בספרד של ימי הביניים, מתוארת על ידי הרחובות לאורכם אתם פוסעים, כאשר דלתות הרחוב, לכאורה סגורות, נראות נפתחות באמצעות סיפורם של תושביהם הקודמים. כך למשל במקרה של דמותו הידועה של רופא המאה החמש-עשרה אברהם אסטרוק דס פורטל, אשר סיפורו חי ונושם באלמנטים מקוריים כמו רציפי אבן, פרטי ברזל יצוק ודלתות העץ העתיקות אשר בסמטאות פורסה והרננדז; סמטאות כה מרגשות בפרטיהן עד שנשמרו בשלמותן מאחורי חומותיו של מוזיאון ההיסטוריה היהודית של העיר.

אברהם אסטרוק דס פורטל היה בן למשפחה משפיעה בת חמישה דורות של רופאים מכובדים אשר התגוררו בקאל. כיום, לאחר מאות שנות המתנה, נפתחת שוב דלתו של אברהם אסטרוק דס פורטל אותה הוא עצמו נעל בפעם האחרונה ביום קיץ 1492.
היה זה רק באביב האחרון, במהלך שיפוץ צנרת מקרי, שהתגלתה דלתו המקומרת בת המאה ה-13 של אברהם אסטרוק. סקר ארכיאולוגי ראשון גילה כי ביתו סבל שריפה רצינית במאה ה-14 המאוחרת; עובדה אשר חופפת את הפרעות בקאל בקיץ 1391, ומאשרת את מימדי הרסנותה של הפשיטה.

אם זאת, נראה כי אברהם אסטרוק אינו חווה תקיפה זו בבשרו; היו הם הוריו וסביו אשר חוו אותה. למעשה, אברהם היה היה חלק מדור מוחלש החי בידיעה ששנות הזהב של יהדות ספרד נותרו מאחור. בניגוד לרופאים יהודים של זמנו, אסטרוק נשאר נאמן לאמונתו ודחה את ההתנצרות שוב ושוב כאמצעי לגאולה, כפי שעשו דמויות מפורסמות כמן לורנס בדוס (Llorenç Bados), רופא חצרו של מלך פרדיננד השני וששיכן ברחובו של אסטרוק, ואשר שנים מאוחר יותר, בשנת 1503, גונה שמו על ידי האינקוויזיציה לאחר מותו.

בינתיים, וכמחוות מרדנות מלאה, נישא אסטרוק לבונה דונה מגירונה – יהודיה כמותו, ויצר משפחה. ביתו גבל עם חצר בית הכנסת (כיום מוזיאון ההיסטוריה היהודית) בעט שחזיתו נפתחה לעבר סמטת הרננדז, אז שוקקת חיים. עם התדרדרותו של רובע הקאל, נאבק אסטרוק להתגבר על תקופות הקושי בעיסוקו ברפואה ולמרות המחסור הכללי, שמו היוקרתי הניב לו לקוחות טובים, ביניהם נוצרים רבים.

אך למרות מאמצי יהודי הקאל לשרוד, תקוותם תאבד ב-31 במרס 1492, עם חתימת צו גירוש היהודים. ארבעה חודשים מאוחר יותר, בחודש יולי, נציגים הקהילה נאלצו למכור שני בתי כנסת, כשאחד מהם בחורבות, לנוצרים. כך גם נאלץ לעשות אסטרוק, כאשר מכר את ביתו אך בעד 60 פסטות. זמן קצר לאחר סיומו של הקיץ, אסף הרופא את משפחתו ואת ספריו, נ על את דלת ביתו בפעם האחרונה ועזב את עולמו של הקאל, ללא תשובה. 
אם זאת, כיום, כאשר צופים אנו בתותחים בסמטה הרננדז, נראה כי אולי העולם שלו, העולם של אסטרוק, ממשיך להיות נוכח ברחובות של גירונה בזכות נוכחותינו.

טיול בקאל של גירונה דורש מחויבות למקום ולעברו, שכן ככל שחודרים עמוק יותר אל תוך נבכיה של השכונה, כך גם מתעצמת תחושות הריגוש מתוך היכרות אינטימית עם מקום שבו הזמן חתם על הסכם שלום עם השכחה. בעת פרידה מהמקום, מפגש עם מזוזות עתיקות לצדם של מזוזות חדשות ברחוב, יעשה את השאר. אבנים שמדברות ודלתות הנפתחות לעבר שכונה הלוחשת לך באוזן סיפורים מן העבר.

הערות
אברהם אסטרוק דס פורטל היה צאצא ממשפחה של רופאים יהודים המתועדים בגירונה משנות העשרים של המאה הארבעה עשר, בה חמישה דורות הוקדשו לאמנויות רפואיות. אברהם היה נכדו של הרופא היהודי נתן המוס  פורטל, שהמלאי ספריו האישיים מ-1410 נשמר. בין 127 הכותרים, רבים הקשורות לרפואה ואסטרונומיה.